קמרון

קמרון מכונה לעיתים „אפריקה בזעיר אנפין”, אבל מאחורי הכינוי מסתתר מגוון שקשה לתמצת: חופים שחורים ולבנים, הר געש המתנשא מעל הים, יערות אגן קונגו, רמות ירוקות וסוואנה בצפון. דואלה היא שער חם, לח ומוזיקלי למדינה; יאונדה בנויה על גבעות ומציעה מוזיאונים, שווקים וקצב מנהלי רגוע יותר.

במערב, הר קמרון מציע טרק רציני דרך יער, שדות לבה ומדרונות חשופים, במזג אוויר שיכול להשתנות במהירות. לימבה וקריבי מוסיפות חופים, דגים על האש ומפלים הנשפכים כמעט אל הים. יערות דז'ה ולובקה הם חלק ממערכת אקולוגית עצומה שבה חיים גורילות, שימפנזים ופילי יער, אך הביקור דורש תיאום מקצועי ומסגרת שימור מסודרת.

אפשר לבנות מסלול בקמרון סביב האוכל בלבד: נדולה, דגים צלויים, פלנטיין ומנות המשתנות מאזור לאזור. גם השפות והזהויות מתחלפות במהירות. חלקים מהצפון־מערב, הדרום־מערב והצפון הרחוק מתמודדים עם אלימות וכפופים לאזהרות מסע, ולכן אין להתייחס לכל המדינה כאילו מצבה אחיד. בחרו אזור לפי מידע עדכני, היעזרו בקשרים מקומיים ואל תתנו לכינוי אחד להחליף מדינה שלמה.